- This topic has 7 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 2 months by
.
-
תגובות
-
-
הי בנות אני מאמינה שכמוני כולכם כאובות לכל התוכן המחזק שהיה באתר ונעלם…
אני בתקופה מאוד מאתגרת של יציאה מהבית ,מעבר לאצמעות. מתוך בחירה קשה אבל טובה זה יציאה לדרך טובה אבל יש משהו שהכי שובר אותי בכל היציאה הזאותי זה להפסיד חיי משפחה.
אני אדם מאוד מאוד אוהב משפחה מאוד אוהבת הורמוניה למרות כל מה שעבר ועובר עלי שום דבר לא הצליח לקחת את המקום של לאהוב משפחה אלא זה הפך את זה למקום שכואב ברמות בילתי נתפסות.
אני באמת לא יודעת איך בן אדם כמוני שהמשפחה היא הכל בשבילו.., ולא לא שיש לי כוח להיות עם אחיניים שלי הרבה ולהנות איתם, לא שיש לי כוח לשבת ולדבר ולצחוק עם אחים שלי וכמובן לא להנות אבל עדיין הסביבה המשפחתית כמה שהיא כואבת היא משפחה ואף כאב לא באמת יכול להרחיק אותנו מהמשפחה שלנו,
אז מה, מה עושים איך עושים משהו שאת יודעת שהוא הכי טוב בשבילך ותוך כדי לשמור על המשהו הכי אמיתי וקרוב?
חשבתי אולי פה באתר יהיה לכם מה להוסיף לי,
אולי גדולות ממני שכבר עברו את התהליך הזה ויכולות לתרום לי מעצמם ומהנסיון שלהם
תודה
-
הלוואי והגיע למקום הזה שארגיש שהמשפחה שלי תהיה מאחורי בכל מצב
אבל המציאות היא קצת שונה, אני והמשפחה שלי עדיין מתקשרים כי אני יודעת שאם לא הם אני אמצא את הלב שלי זרוק ברחוב.
מה שרציתי זה לדעת איך למצוא לעצמך משפחה וסביבה נעימה של הווי ואווירה גם כשלא נמצאים במקום הטבעי שלנו שהוא הבית.
-
הלוואי והגיע למקום הזה שארגיש שהמשפחה שלי תהיה מאחורי בכל מצב
אבל המציאות היא קצת שונה, אני והמשפחה שלי עדיין מתקשרים כי אני יודעת שאם לא הם אני אמצא את הלב שלי זרוק ברחוב.
מה שרציתי זה לדעת איך למצוא לעצמך משפחה וסביבה נעימה של הווי ואווירה גם כשלא נמצאים במקום הטבעי שלנו שהוא הבית.
-
אז באמת לא הבנתי נכון. זה קשה נורא כאשר רק את מחזיקה את הקשר, ומילה את מיותרת, ואת מוצאת את עצמיך בחוץ!!
כ”כ מבינה את הכמיהה שלך למצוא משפחה תחליפית. חמה אוהבת ומחבקת בזמן שצריכים אותם.
בת כמה את? האם יש עדיין קשר עם מורות מהתיכון או סמינר?
האם יש לך איזושהי משפחה? הרבה פעמים סבא וסבתא, גם אם רחוקים, מתלהבים לגלות נכדה שרוצה בקרבתם.
הלואי ויכולתי להמליץ על ארגון או עמותה שמחברת בין משפחות לבחורות בודדות. בטח הגיע הזמן לייסד ארגון כזה.
שיהיה רק סיעתא דישמיא והרבה טוב
נעמי פסיכולוגית העמותה -
שלום לך,
רציתי להוסיף קצת מנקודת המבט שלי, משפחה היא כותרת גדולה להרבה מאד רגשות. שכיח לחשוב שכשמתרחקים מהמשפחה מתרחקים מכל “המטריה” הזו.
האמת מתבררת שונה. אמנם בהתחלה קשה למצוא את המיקום החדש בתוך התא המשפחתי. אבל בהמשך , בעז”ה , המרחק מיטיב את הקשר.
רוצה דוגמאות:
*פתאום קצת יותר מתגעגעים אליך.. (גם אם לא מבטאים את זה)
*יש פחות “פיקוח” עליך ובמילא גם פחות חיכוכים.
*ממרחק רואים דברים שלא שמנו לב אליהם קודם גם חיוביים וגם קצת פחות
*העצמאות בד”כ מיטיבה איתנו.מקווה שעזרתי, אנא אל תתייאשי.
ראיתי שנעמי כתבה שהגיע הזמן לייסד ארגון כזה.
אשתדל לפרסם לקראת החגים קריטריונים למשפחות כאלו ולתווך. עד אז – שיהיה ס”ד. -
תודה רבה על כל התגובות זה ממש מחזיק לי אצבעות,
שאלו בת כמה אני אז אני בת 19.5
ויש לי קשר עם דמות מהתיכון אבל לא יכולה לארח אותי בגלל המצב שלה בבית
סבא וסבתא רק מצד האבא ואין אפשרות להיתחבר אליהם מסיבות אישיות
מה כן ? רק אלוקים יכול לעזור!! -
-
שלום לך לגברת שיוצאת לדרך חדשה
אין משהו טוב יותר ביציאה לדרך חדשה מהשררת משפחה אוהבת מאחור.
הפרידה תהיה קשה וכואבת, אבל תהיה אמיתית ותוכלי להתחמם במקום החדש מהברכות ואיחולים שלהם.
אמרת שהפרידה והמוטיבציה לעצמאות באה ממקום מחושב ומלווה באנשי מקצוע.
כ”כ רבה פעמים בחיים שמים לב ששום החלטה היא ללא מחיר. מרויחים כאן, אבל מפסידים שם. כאשר ההחלטה היא נכונה, גם משהו בהפסד גורם לרווח.
מותר וטוב גם להתגעגע. צריכים כל הזמן לשמור בראש את הסיבות להחלטה שקבלת. רובינו רוצים “גם וגם” גם להשיג עצמאות וגם להשאר בית. כנראה שקשה בחיים “גם וגם” בזמן שהגעגוע לבית מתגבר, תרגיעי את עצמיך עם הסיבות שהחלטת לצאת מהבית. תצאי עם תמונות. תשמרי על קשר טלפוני. קבלי החלטות עם האחיינים שאת קרובה אליהם, כל יום בשעה מסויימת לחשוב אחת על השנייה…תקני קצת מתנות פרידה שאיתם כל יום יזכרו אותך…ותזכרי שכאב אמיתי הוא לא אסון. הוא חלק ממגוון הרגשות שלנו כבני אנוש. עם הזמן זה יפחת (גם אם לא ייעלם) והיי גאה בעצמיך שקבלת החלטה שתשפר את בריאות הנפש שלך ובסוף גם את אכות החיים שלך.
הרבה הצלחה ושבת שלום!!
נעמי
-
