חיכיתי כ”כ!

[שושו]

ככ שמחתי שראיתי שפתחו בחזרה!
היה לי חסר מאד האתר הזה….
מקווה שיהיה פה פעיל ומועיל
שנה טובה לכולן

[אלמוני]

שלום שושו
שלום כולן
בזמנים הקשים האלו חיבים שכם.
הסגר הזה מצליח לאבד את המעט כח שאספתי.
איך סוגרים אותי בבית שברירי? מה בדיוק אני אמורה לעשות????
תנו כח, עיצה.

[יהודית]

ת’אמת שאין לי עצה לתת לך. כולנו באותה סירה. אני עוד עם 3 ילדים קטנים בבית. ומשתגעת. אין לי רגע לעצמי…
הקורונה הזאת חירפנה אותי לגמרי. ומצליחה להוציא אותי מהשפיות.
מה שכן קצת עוזר לי לקחתי מחברת וכל יום אני כותבת 5 דברים שאני מודה עליהם ו5 דברים שקשה לי איתם.
לדוגמא: אני מודה לאל על כך שהסגר עם הילדים
קשה לי שנדפקו לי הלימודים

[אלמוני]

יהודית, ניסיתי את העיצה שלך, עבד לי כמה ימים. אולי לא הודתי לך מספיק. עכשיו בסוכות, עובד קצת פחות.
קשה. קשה מאד.
מה עושים?

[ציפור דרור]

הי יקרה,
אני בתקופה של “אין לי כח”. ומה שהכי קל לי לאמר זה “אין לי כח”. אני יודעת שמה שנכון זה לאמר: “השם, תן לי כח”. גם אם זה לא הכי קל..
חשבתי על מה שכתבת על ההצעה שעזרה לך וכיום פחות. וזה בטח מאכזב/מתסכל. חשבתי על תוספת:
מה טוב לי-עליו להודות, מה קשה לי-ומה דרוש לי כדי להתמודד, ומה אני מבקשת הלאה.
אז בהיבט הזה ובהקשר של סוכות- לא יודעת מה איתך, אז משתפת מעצמי, קחי מה שמתאים לך:
תודה להשם שיש לי סוכה שבה אני יכולה להתארח, תודה להשם על זה שהחג הזה מוגבל בזמן ועוד מעט חולף, תודה להשם על זה שאני יכולה לכתוב כאן ועוד לכתוב תודה..
קשה לי החוסר ודאות והבלאגן הזה של חפצים במקום אחר (וגם אני איתם) וחוסר שיגרה, וקורונה וכו’
דרוש לי כדי להתמודד- למצוא לעצמי את הפינה שלי ואת הרגעים שלי לאסוף כוחות, לכתוב כאן, לדבר עם חברה, לראות איזה סרט נחמד, להזכיר לעצמי שזה זמני וזה יעבור.
אני מבקשת הלאה כוחות ואנרגיה ושמחה ובריאות וסייעתא דישמייא ושהחג ירגיש לי חגיגי ונעים
דוגמית קטנה שעשיתי הרגע בזכות מה שכתבת.
בהצלחה וחג שמח באמת.
ציפור דרור

[עונה מהצד]

תודה.

[מילכה]

הדרך שלי להיתמודד עם כל השיגעונות של גברת קורונה
זה פשוט לא לחיות לפיה
כל עוד את לא צריכה בידוד או ח”ו חולה
תסתובבי
תטיילי
תנשמי אוויר
העולם לא נעלם

[מאת]

תגובות