- This topic is empty.
-
מאתתגובות
-
-
יפה
אורחחיפשתי מקום בו אוכל להניח את מחשבותי, אם את קוראת, אנא הגיבי. זה חשוב לי מאד.
אני נמנית על הקהילה החרדית, וגאה להיות שייכת אליה. ב”ה יש לי הרבה דברים להודות עליהם ורוב הזמן אני לא מזהה את עצמי כנפגעת.
זה נכון, עד שאני רואה אלימות. כנפגעת מבעל-סמכות, בכל פעם שיש מגע אלים וכוחני מבעל סמכות, מתקלף לי השריון שנותן לי לשרוד ומשאיר אותי חשופה לצלקת.
מה שהפך את זה לבלתי נסבל זה שאני יודעת בוודאות שהאלימות הזו תחזור על עצמה. אין לי שום ענין בפוליטיקה או בכל דבר שנודף ממנו ריח ממשלתי, לכן לא משנה לי מי צודק ואם בכלל יש דבר כזה שנקרא צדק. אני פשוט יודעת שזה יקרה שוב. אולי פה אולי שם. בטוח יקרה. והתמונות יחזרו על עצמם עם נתונים שונים.
אכפת לי למשל שעכשיו בשעה 02:02 לפנות בוקר כשמחכה לי מחר יום עמוס אני לא מצליחה לישון. שוב חוזר אלי החוסר אונים מול בעל סמכות, שוב אני קופאת, גם הכתיבה עכשיו לא נעשית ברציפות.
אני חושבת שכמו שמנסים למנוע הודעות של התאבדות כדי לא “לעורר” אנשים לעשות זאת. חיבים למנוע גם תיעודים נוראים של אלימות, כלומר למנוע מצב שבו בעלי סמכות מתנהגים באלימות. זה גורם לכולם לפגוש את החלקים היותר אגרסיבים שבהם. ומי שנפגעה מאגרסיביות כזו, חוזרת במנהרת הזמן אחורה לתקופה החשוכה. ורגע, אולי זה רק אני? אולי אתן בסדר עם זה? בודאי שאף אחת לא משלימה עם המצב, אבל האם גם לכן זה פותח “תיבת פנדורה” שלא נותנת מנוח???
האמת, יותר ממה שמפחיד אותי הדכאון והעדר היציבות, מפחידה אותי הכוחנות. מה שהמוח שלי “מנדנד” לי כל הזמן זה שאם אני אפגוש שוטר, אני לא יזוז. העיקר שלא יגיד שהפעלתי עליו כח ולכן הוא הגיב באלימות.
וכשאני קופאת זה סכנה. -
ציפור דרור
אורחהי יקרה,
רק עכשיו נכנסתי ורואה את ההודעה שלך, מקווה שקיבלת מענה בפרטי/בטיפול…
וואוו, כמה קשה זה להיות מוצפת מטריגרים. והתקופה הזו כנראה מזמנת מהם יותר..
כואב לי בשבילך שאת נחשפת למקרי אלימות מבעלי סמכות, דווקא אלה שאמורים לשמור על הסדר הטוב, הצדק ולהגן עלייך ועל כולנו.
להודות על האמת, אין לי מושג לאיזה מקרה אלימות נחשפת כיום.. אני פחות מעורה בחדשות..
ובכל מקרה, עצם זה שנחשפת/שמעת, זה בוודאי מעורר הצפה רגשית, אולי גם תחושה של חוסר אונים ונבגדות וזכרונות מסייטים ממה שהיה ועודנו פועם ובועט ומזכיר..
רוצה להגיד לך שגם מרחוק, אנחנו איתך. (לפחות אני. בטוחה שיש עוד שקוראות ומשתתפות איתך בכאב הזה).
מחזיקה לך אצבעות ומייחלת שנראה תקופות טובות יותר
-
-
מאתתגובות