אני כל כך מזדהה עם מה שאת כתבת כל מילה היתה במקומה
כאחת שהיתאשפזה ועדיין לוחצים עלי להיתאשפז בגלל המצב זב ו אני נמצאת היזדהתי מאוד עם מה שכתבת אני בחורה רגילה לחלוטין שאם תראי אותי ברחוב לא תקשרי אותי בכלל למקומות שכאלו אבל לפעמים את יכולה לפגוש אותי יושבת ובוכה את נשמתי בגן שעשועים נסתר באיזה פארק מרוחק וצורחת את הכאבים הבילתי נתפסים. וכשאנשים רואים אותי במצב הזה וזה יכול להיות האנשים הכי קרובים ויקרים לליבי שעוזרים לי איפה שרק אפשר ממליצים לי ללכת לאישפוז ואני צועקת להם לאאאאאאאא והם לא מבינים למה? מה את אוהבת כל כך לסבול? איך את יכולה להחזיק? ולא לא שאני אוהבת לסבול ולא שאני יכולה להחזיק .אבל כל הטירוףצ הזה שווה מאשר להכניס את עצמי לאישפוז שמשפיל אותך ולוקח ממך כל טיפה של אמון בעצמך פשוט סוגרים אותך ומכניסים לך לגוף טונות של תרופות וכדורי הרגעה מרקיעי שחקים [שבסוף לא עושים כלום] וזהו את מחוקה והנשמה שלך גם
ממליצה לכם להימנע עד כמה שאפשר לא אומרת לסבול אבל תנסו מקום בשבילכם לפני שאתם נופלות לזרועו האישפוז אם זה מצב שאפשר ללכת לחברה כמה ימים או לדודה או לאיזה מקום ירוק ומרגיע ולנסות להירגע שם!!!
נ.ב אני יודעת על אישפוז במחלקת ”לצידך” אני כמעט הגעתי לשם ועשו לי ראיון וכמעט נכנסתי.. ולא נכנסתי בסוף רק מהחוויה הטראומטית שהיתה לי באישפוז הקודם, אב תנסי שם זה בעיקר לבנות שנפגעו/ הוטרדו מינית או נפשית. והם עובדים שם לטווח הארוך יותר.
מאחלת לך המון טוב
ומקווה שעזרתי